ברכות ההדלקה
בלילה הראשון, קודם שמדליק מברך שלוש ברכות: 'ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם .. להדליק נר של חנוכה; בא"י אמ"ה שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה; בא"י אמ"ה שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה' - ומדליק. ובשאר הלילות מברך שתי הברכות הראשונות בלבד ואינו מברך 'שהחיינו'. נאנס ולא הדליק נר חנוכה בלילה הראשון - מברך 'שהחיינו' בפעם הראשונה שהוא מדליק.
נוהגים להדליק בכל לילה נר אחד נוסף על נרות חנוכה, והוא הנקרא 'שמש', כלומר נר זה מותר להשתמש בו, לראות לאורו, להדליק ממנו לאחרים וכיוצא באלה, ואילו נרות חנוכה אסור להשתמש לאורם כל זמן שהם דולקים למצווה. לפיכך מדליקים את השמש, כדי שלא יבוא להנות מן המצווה אלא ממנו בלבד. וקובעים מקום מיוחד לנר השמש, ולא יעמוד בשורה אחת עם שאר הנרות כדי שיהא ניכר שנר זה אינו מן המצווה. וראוי להקפיד שיהא גם אור אחר בבית חוץ מן הנר הנוסף.
נוהגים שאין מדליקים מנר לנר, כלומר, אין משתמשים בנר חנוכה, אפילו להדליק ממנו לנר אחר באותה מנורה, אלא מדליק את כולם בנר השמש או בנר אחר.
בשעת ההדלקה צריכים שיהיו כל בני הבית נאספים, לפרסום הנס.
אחר שהדליק הנר הראשון, בעוד הוא מדליק שאר הנרות, אומר "הנרות הללו" וכו'. גמר להדליק - שרים פזמוני חנוכה, איש איש כמנהגו.
ברכות ההדלקה - מקורות
* הברכות - טושו"ע תרעו, א * אור נוסף - טושו"ע תרעג, א; וע"ש במשנ"ב ובאה"ל * נוהגים שאין מדליקין מנר לנר - רמ"א תרעד, א * נאספים בני הבית - חיי אדם קנד, כ. וע' משנ"ב תרעב סק"י * 'הנרות הללו' - תרעו, ד; רש"ל, מובא במשנ"ב שם
שעת ההדלקה
זמן הדלקת נר חנוכה מיד בצאת הכוכבים, ואולם בדיעבד כל הלילה כשר להדלקה, כל זמן שבני ביתו נעורים. ורבים נוהגים כמנהג הגר"א - להדליק נר חנוכה עם שקיעת החמה ולפני מעריב. נאנס ולא הדליק עד שעה מאוחרת מאוד, והכול ישנים ואי אפשר להקיצם וכבר אין פרסום הנס - מדליק ואינו מברך. עבר הלילה ולא הדליק - אין לו תשלומים, ומדליק למחר כשאר כל אדם.
חצי שעה קודם זמן הדלקת הנר, אסור לאכול אכילת קבע ולשתות כל משקה משכר. ומשהגיע זמן ההדלקה - אפילו ללמוד תורה אסור עד שידליק נר חנוכה, ומיד כשיצאו הכוכבים מתפלל מעריב ומדליק. ויש אומרים שמתפלל ערבית לפני צאת הכוכבים או לאחר ההדלקה, שהדלקה בזמנה עדיפה.
הנרות חייבים לדלוק חצי שעה, לפיכך צריך בשעת ההדלקה ליתן שמן שיספיק כדי חצי שעה. והמדליקים עם שקיעת השמש צריכים ליתן שמן כדי הדלקה לחמישים דקות לפחות, דהיינו חצי שעה אחרי צאת הכוכבים.
הדליק הנרות ולא נתן בהם שמן כדי מחצית השעה, אפילו הוסיף שמן בשעת ההדלקה - לא יצא ידי חובת מצוותו, אלא מכבה ומדליק פעם שנייה (ללא ברכה). לפי שעיקר מצוות נר חנוכה בשעה שהוא מדליק, וכבר משעת ההדלקה צריך שיהא בנר שיעור שמן לחצי שעה.
נתן שמן יותר מן השיעור - מותר לכבות את הנרות אחר חצי שעה כדי שיישאר להדלקה של מחר או ליהנות ממנו הנאה אחרת, וראוי להתנות מלכתחילה שיוכל ליהנות מן המותר. ויש אומרים שאין לכבות את הנרות אלא בשעת הדחק. שאריות הפתילות בלילה האחרון - אסור ליהנות מהן אלא עושה להן מדורה ושורפן; אבל אם התנה עליהן מלכתחילה - מותר.
נר שכבה בתוך זמן שיעורו - ראוי להדליקו שנית, ואינו מברך עוד פעם. ואם לא חזר והדליקו - יצא ידי חובתו.
נר חנוכה - כל זמן שהוא דולק, אפילו לאחר חצי שעה, אסור להשתמש לאורו, וכן אסור לטלטלו ממקומו, אלא מכבה אותו תחילה ואחר כך עושה בו שימושו.
בערב שבת מדליקים תחילה נר חנוכה ואחר כך נר שבת, וצריך שייתן הרבה שמן בנר כדי שידלקו חצי שעה לאחר צאת הכוכבים.
במוצאי שבת עושים תחילה הבדלה על היין ואחר כך מדליקים. ויש אומרים להיפך, וכל אחד נוהג כמנהג אבותיו. ובבית הכנסת, המנהג שמדליקים נרות חנוכה קודם ואחר כך מבדילים.
שעת ההדלקה - מקורות
* מיד בצאת הכוכבים - טושו"ע ריש, סי' תרעב * בדיעבד - שם, סעיף ב ובאחרונים * חצי שעה קודם הזמן - אחרונים. ע' משנ"ב שם סקי; ושעה"צ אות יד * יתפלל מעריב וידליק - ע"ש משנ"ב סקא ובבאה"ל. וי"א - מהרב מרדכי אליהו שליט"א (וע"ש בשע"ת) * מנהג הגר"א - שם, וכ"ה דעת כמה מהראשונים, ע' בבאה"ל שם * הנרות צריכים שיהו - שו"ע תרעב, א ב ובאחרונים * הדליק הנרות ולא נתן בהם שמן - תרעה, ב ובמשנ"ב שם * נתן שמן יותר מהשיעור - תרעב, ב; מג"א תרעז, י ועוד - הובאו במשנ"ב תרעב, ז. וי"א - מהרב מ' אליהו שליט"א * שאריות הפתילות - תרעז, ד (ומותר השמן העודף מכשיעור דינו כדלעיל - משנ"ב שם) * נר שכבה - תרעג, ב וברמ"א שם; משנ"ב סקכ"ז בשם אחרונים * נר חנוכה... - רש"ל; מג"א תרע"ב סעי' ב (ודלא כמשמעות הלשון בשו"ע), דה"ח - מובא במשנ"ב ושעה"צ שם * בערב שבת - תרעט * במוצאי שבת - תרפא, ב משנ"ב ובאה"ל שם (ע' ס' האשכול).
מי חייב להדליק?
הכל חייבים בנר חנוכה, אנשים ונשים. וקטן בן תשע, אם אין מדליקין עליו - אף הוא חייב בהדלקת הנר.
בן אצל אביו מדליק בפני עצמו, וייתן כל אחד נרותיו במקום מיוחד. ונהוג בקהילות הספרדים שאינו מדליק, אלא ראש המשפחה מדליק עבור כל המשפחה.
אורח שנמצא בבית, אם יש לו מקום מיוחד בבית - מדליק בפני עצמו (ויש אומרים שאם מדליקים עליו בביתו - ידליק ללא ברכה), ואם לאו - משתתף בפרוטות עם בעל הבית ויוצא ידי חובתו בהדלקת בעל הבית. ואם יש לו נר - ראוי שידליק בעצמו.
בבית הכנסת מדליקים נר חנוכה בין מנחה למעריב ומברכים על ההדלקה. הדליק נרות בבית הכנסת ובירך - בא לביתו, חוזר ומדליק בברכה (וכן יש להדליק כל מקום שמתאספים שם אנשים בקביעות, משום פרסום הנס). המדליק בבית הכנסת מניח נרות חנוכה בכותל דרום.
מקום שמדליקים בו כמה אנשים, חייבים לתת רווח ניכר בין נרות של זה לנרות של זה כדי שיהא ניכר כמה נרות מדליק כל אחד.
מצוות נר חנוכה, מצווה חביבה היא עד מאוד. וצריך אדם להיזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח הא-ל והודיה לו על הנסים שעשה לנו. אפילו אין לו מה יאכל אלא מן הצדקה - שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן ונרות ומדליק.
"אם אין לו אלא פרוטה אחת, ולפניו קידוש היום (של שבת) והדלקת נר חנוכה - מקדים לקנות שמן להדליק נר חנוכה לפני היין לקידוש היום. הואיל ושניהם מדברי סופרים - מוטב להקדים נר חנוכה שיש בו זיכרון הנס" (רמב"ם, סוף הלכות חנוכה).
מי חייב להדליק - מקורות
* הכל חייבים - טושו"ע תרעה, ג ורמ"א שם; תרעז, ב וע"ש במשנ"ב * בן אצל אביו - מחלוקת המחבר והרמ"א, תרעא, ב * אורח - תרעז, א; מג"א ומשנ"ב * בבית הכנסת - רמ"א תרעא, ז * כל מקום שמתאספים - נלמד מהא דביהכנ"ס. וע' שו"ת מנח"י ח"ו ושבה"ל ח"ד סה, שאין לברך על הדלקה זו. 'וטוב להתפלל שם ערבית ולהדליק לפני התפילה' - הרב מרדכי אליהו שליט"א * רוח נכר - רמ"א תרעא, ב * מצות נר חנוכה... - רמב"ם, סוף הלכות חנוכה
הדלקה בבית הכנסת
מדליקים בבית הכנסת לפני תפילת ערבית ומברכים על ההדלקה, וחוזר כל אחד ומדליק בביתו, ואין יוצאים בנרות שהדליקו בבית הכנסת. ואף על פי כן יש אומרים שמי שבירך בבית הכנסת בלילה הראשון - לא יחזור ויברך "שהחיינו" בביתו. בבוקר בשחרית חוזרים ומדליקים בבית הכנסת, ואין מברכים.
המקור ההיסטורי המתאר את מלחמות יהודה המכבי הוא ספר חשמונאים. ספר קדום זה, מתקופת בית שני, מתאר את ההתרחשויות של מלחמות המכבים מפיו של צופה בן התקופה. תיאור זה של המלחמה אינו מצוי בתלמוד, שם מודגש עניין הנס והדלקת הנר.
